רוימי נ' אגד תעבורה בע"מ ואח'

פסק דין

1.תביעה בגין תאונת דרכים שארעה בתאריך 24.5.09 בשעת לילה, בצומת הרחובות טרומפלדור ושלום עליכם, בשכונת נווה שאנן, בחיפה.

2.לטענת התובע - נהג ברכבו ברחוב טרומפלדור בנתיב השמאלי מבין שלושה, במגמה לפנות שמאלה לרחוב שלום עליכם. מימינו עמד רכב הנתבעים, נהוג ע"י נתבע 3. בעת הפנייה סטה רכב הנתבעים באופן פתאומי לנתיב נסיעת רכב התובע ופגע ברכבו של התובע בצד ימני קדמי. לרכבו של התובע נגרמו נזקים כמפורט בחוו"ד השמאי ובתמונות שצורפו לכתב התביעה.

3.לטענת הנתבעים - רכבם, נהוג ע"י נתבע 3, עמד בנתיב האמצעי מבין שלושה בצומת המרומזר. רכב התובע עמד בנתיב השמאלי. הנתיב האמצעי מאפשר פנייה שמאלה ונסיעה ישר ואילו הנתיב השמאלי מאפשר פנייה שמאלה בלבד. עם תחלופת אור הרמזור, במקום לפנות שמאלה כנדרש, המשיך רכב התובע בנסיעה ישר ופגע ברכב הנתבעים. סבורים הנתבעים כי האחריות לאירוע רובצת לפתחו של הנהג ברכב התובע.

4.בדיון שהתקיים בפניי העידו בנו של התובע, נוסע נוסף שנסע ברכב התובע (להלן: "הנוסע הנוסף") ונתבע 3 שנהג ברכב הנתבעים.

הוברר, כי בניגוד לאמור בכתב התביעה, התובע לא נהג ברכבו כי אם בנו.

כן הוברר, כי היה זה יום ההולדת של בן התובע והלה נסע בחברת אנשים נוספים לחגוג את יום הולדתו.

הן בנו של התובע והן הנוסע הנוסף העידו כי התכוונו לפנות שמאלה בצומת.

יחד עם זאת, בנו של התובע העיד, כי עמד לנסוע לביתו ברחוב יעקב חזן. בניגוד לו, העיד הנוסע הנוסף, כי כוונתם היתה לפנות על מנת לחזור על עקביהם ולהגיע לבית קפה הממוקם על רחוב טרומפלדור בו נסעו. הנוסע הנוסף אף ציין מפורשות את שם בית הקפה. לגרסת הנוסע הנוסף, הפנייה התחייבה, שכן קודם לכן לא ניתן היה לבצע פניית פרסה.

נתבע 3 העיד, כי רכב התובע המשיך בנסיעה ישרה וכלל לא פנה שמאלה. כן הסביר, כי לו רצו בנו של התובע וחבריו להגיע לאותו בית קפה, היה עליהם לפנות בצומת קודמת ולא להגיע כלל לצומת מושא ההתרחשות. עוד העיד, כי עובר לאירוע, מרחק מה קודם לצומת, עצר רכב התובע על נתיב הנסיעה והעלה שני נוסעים. כך או כך, הסביר נתבע 3, כי בהיותו נהג הסעות, סיים ביצוע הסעה מבית חולים והמשיך לכיוון נשר על מנת להתחיל בהובלה נוספת של נוסעים. נתבע 3 הבהיר, כי החל לפנות מן הנתיב המרכזי שמאלה ואילו רכב התובע המשיך לנסוע ישר ופגע ברכבו.

לא היתה מחלוקת בין בנו של התובע ונתבע 3 כי במקום נכח איש משטרה. בנו של התובע טען כי הוא וחברו זימנו ניידת. נתבע 1 טען, כי איש משטרה יצא ממרכז מסחרי סמוך ושוחח עימו. הנוסע הנוסף טען כי לא זימן ניידת והדבר לא זכור לו. כך או כך, השוטר שנכח במקום לא זומן ע"י מי מן הצדדים, על מנת לתמוך בגרסה זו אחרת.

יתרה מכך, הן בנו של התובע והן הנוסע הנוסף העידו כי ברכב בו נסעו, נסעו עימם אף שתי נוסעות נוספות, אך גם הן לא התייצבו לעדות על מנת לתמוך בגרסת בנו של התובע.

נתבע 3 העיד כאמור כי בנו של התובע עצר את רכבו במהלך הנסיעה במקום אסור על מנת לאסוף נוסעים נוספים. נתבע 3 טען, כי ברכב התובע היו שלושה גברים ואישה אחת. בנו של התובע והנוסע הנוסף הכחישו גרסה זו, אם כי אישרו כי הנוסע הנוסף ונוסעת אחרת עלו לרכב במקום אחר עובר לאירוע שבמחלוקת. לטענתם, ברכב התובע נסעו שני גברים ושתי נשים.

5.נטל ההוכחה בדוננו מוטל על התובע.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, לרבות במסמכים ובתמונות שהוגשו במהלך הדיון, לאחר שהקשבתי לגרסאות שני הנהגים המעורבים באירוע והעד מטעם התובע, לאחר שהתרשמתי מכל השלושה באופן בלתי אמצעי ושקלתי את טענות הצדדים, לא מצאתי נימוק ממשי המצדיק להעדיף את גרסת בנו של התובע על פני גרסתו של נתבע 3.

הפגיעות ברכבו של התובע אינן מצביעות באופן מובהק על נכונות גרסה מסויימת ויכולות להתיישב גם עם גרסת נתבע 3. אעיר, כי על פי חוו"ד השמאי נגרמה לרכב התובע ירידת ערך מסוימת, אלא שעל פי מסמך שצורף לכתב התביעה מעורב היה הרכב בשתי תאונות נוספות בעבר ובקביעת ירידת הערך כלל לא ניתנה התייחסות לשתי אלה.